קדושים

ב"ה

שני פנים יש למקרא הגדול ששומעים אנו השבוע – 'קדושים תהיו'!  ושני פנים אלה מלווים אותנו כל ימי חיינו כעם, וכיחידים מתוך העם הזה.  בכל שנותינו מחפשים אנו לקיים , או בורחים אנו מלקיים, את מה שנאמר פה.  גדולה האמירה, גדולה היא עד מאוד, עד שלפעמים היא נראית גדולה מדי.  אך אין היא עוצרת מלקרוא אלינו:  קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם.

הפן הראשון, אולי היותר ברור, הוא הציווי הגדול.  יש כאן דרישה, קריאה, צו עמוק – לקחת את מקומנו כעם החי בהתקשרות ישירה עם הקב"ה, ומתוך כך להיות קדושים בעצמינו.  הדרישה הזו מהדהדת , בצביעות לפעמים, מכל העמים בעולם שדורשים מעם ישראל להיות ולפעול כעם קדוש, גם אם הם עצמם אינם פועלים כך.  יכולים אנו להתלונן על כך, לבקש הוגנות, אך התורה אינה מסתכלת על דרישות העמים, אלא על תביעה פנימית עמוקה – קדושים תהיו, כי כך אני ה'. 

נחלקו המפרשים במשמעות המעשית של ציווי זה.  יש ,כמו רש"י, שראו בזה קריאה לקדושה בענייני עריות ומיניות, במה שמכונה תיקון הברית.  זהו יסוד הקדושה, ומי שגודר עצמו שם גודר עצמו לקדושה.  ויש כאלה, כמו הרמב"ן, שראו בזה קריאה להתקדש 'לפנים משורת הדין', גם במקומות המותרים לנו.  יש שראו בכך קריאה לעמוד בשלמות בצווי עשרת הדברות.  אך משותף לכולם ההבנה שקריאה זו הולכת מעבר לקיום מצוה כזו או אחרת, יש כאן דיבור כללי, מכוון ומצפן עמוק, שמספר על מהות חיינו ועבודתנו בעולם.

כבדה עלינו ההכוונה הזו, דורשת גדלות, ויכולת להתעלות.  הקב"ה  מאמין בנו כאשר הוא מצווה כך, אך ברגעי חולשה היינו מעדיפים להישאר עם מערכת הוראות – מותר, אסור, חייב, רשאי – ולא להידרש כל פעם לשאלה העמוקה הזו: האם אני בשאיפה לקדושה כעת או לא?  אך זו החבילה של התורה.  פסוק זה הוא חלק מהותי של התורה, כפי שחז"ל אמרו – 'רוב גופי תורה תלויים בה'.  מי שמתעלם מ'קדושים תהיו' מתעלם מהמהות של הדרך שלנו. 

ועם העול הזה מגיע הפן השני, המנחם והמחזק.  כי אפשר לקרוא פסוק זה כמאיר ולא ציווי.  קדושים אתם תהיו, כי אני ה' אלוקיכם ואני קדוש.  ברור שהקשר שלכם אליי יחלחל וישפיע לכם קדושה.  בוודאי שתהיו קדושים.  אם רק נשים לב, נתחבר, לקשר העמוק שלנו אל ה' – הקדושה תופיע ותבוא.  והבטחה זו מאירה לנו את הדרך, מרימה אותנו ברגעי כבדות, הופכת את העול - לאור עולם.  ובפרט ובכלל צריכים אנו את החיזוק הזה.  גם עם ישראל, שבדורנו חזר למרכז התודעה העולמית כאן בארץ ישראל, מותקף ונדרש על כל תנועה קטנה שלו.  ובאה התורה ואומרת – אל תדאגו, אתם קשורים אליי ואל קדושתי אז גם אתם תהיו קדושים.  גם אם נראה לפעמים שאין אנו בטוחים בעצמינו, רוחנית ומוסרית, הרי שהתורה מבטיחה שנהיה קדושים.

 וכמובן שהדבר גם נכון ונאמר על כל פרט ופרט.  טבועה בנו קדושה, וכמו שרבי נחמן האיר שאפילו רשע גמור צריך למצוא בו נקודת זכות, מקום ששם הוא לא רשע, ומהו המקום הזה – נקודת יסוד הקדושה 'כי קדוש אני ה' אלוקיכם'.  וכך אדם יכול לחזק את עצמו, להאמין בעצמו על אף כל הנפילות והפגמים המתגלים, כל העבירות והזדונות, כי יש נקודת קדושה עמוקה מכל זה.  ודבר זה לא פוטר אותנו מעבודה – להיפך היא מחזקת את העבודה שלנו, כי היא שלובה גם מן הציווי והדרישה, אך דרישה זו אינה אמורה להחליש בסופו של דבר, אלא להאיר נקודת שורש. 

וכך שתי התנועות והפנים משתלבים, מאירים אחד לשניה.  הציווי דורש, ההבטחה מחזקת, ומחזירה את הכוח לקיים את הציווי, שאינו נותן להבטחה לעשות אותנו בטלנים ובטוחים מדי בקדושתינו.  כך אנו כיחידים, כך אנו כעם צריכים לשמוע את הפסוק הזה, שרוב גופי תורה תלויים בה – היא מצווה ומנחמת, מעוררת ומעלה אותנו להתעלות מעל הקטנות בחיינו, ובעולם מסביב שעוד לא באמת שואף אל הקדושה הזו. 

מילים גדולות נאמרו כאן, כי אלו באמת מילים גדולות.  אך היום בשבוע התפארת של ספירת העומר, כאשר אנו נציין בה מאורעות גדולים בעולם, בעם, ובעם ישראל, צריכים אנו לנשום עמוק, לפתוח את הלב והתודעה ולקבל את אותה אמירה שנאמרה בהקהל כל העם סביב הר סיני:  קדושים תהיו, כי קדוש אני.  ובעזרת ה' ניפתח לגדולות ונגלה לנו ולעולם את אמת הברכה הזו, במהרה בימינו.

שבת שלום

 רז