נקודות פשוטות בארץ

רגע לפני אלול, מגיעה אלינו פרשה פשוטה, יסודות פשוטים שנוגעים לדרך של אדם בעולם, של עם בעולם, של אמונה ודעת.  פרשת ראה מרוכזת כמו כל ספר דברים בכניסה לארץ ישראל ועם כניסה זו ישנם שלשה דברים עיקריים שהיא מאירה לנו – אנו שכבר נכנסנו גופנית לארץ, אבל אולי יש לנו עוד כברת דרך מבחינה רוחנית.

הנקודה הראשונה, שפותחת את הפרשה היא נקודת הבחירה.  'ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה.'  והבחירה בין הדרך המובילה לברכה לזו שמובילה לקללה כל כך מפורשת בארץ ישראל שישנם שני הרים המבטאים אותה – הר עיבל והר גריזים.  המוחשיות של הביטוי מדבר בעד עצמו – הר אחד מלא עצים ואחד שומם.  ונקודה פשוטה זו (שאינה קלה בפועל בחיים) היא יסוד גדול של החיים בארץ ישראל, שהם כמובן תמצית של דרך האדם המאמין בעולם. 

הנקודה השניה שנפגשים אנו בפעם הראשונה איתה בתורה היא נקודת המקדש, 'המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם'.  כל חיינו הרוחניים סובבים נקודה זו – בפנימיות של תפילה ועבודה רוחנית, ובעולם המעשה של כסף ורכוש, מעשרות וצדקה.  כל כך מוחשית היא בפרשה שיש גם הכוונה מה לעשות במקרה שהמקום הזה ירחק ממקום מושבינו.  הפשט מדבר כמובן על הרחבת ארץ ישראל למקומות שנסיעה למקדש מאתגרת מאוד, אבל מבחינה פנימית נראה לי שהיא מדברת גם על המציאות שלנו עכשיו, שנקודת המקדש היא רחוקה בליבנו עדיין, וביטויה בחיים לפעמים ערטילאית מאוד.  אך בתורה מציאות זו דורשת התייחסות, והמקדש לעולם לא יכול להיות מחוץ למודעותינו.  ומרגע זה שנפגשנו איתו, אין אנו יכולים להתעלם ממנו לעולם.  וכמו שהלכתית אחרי בניין המקדש אין היתר להקריב קרבנות בכל מקום אחר, גם אחרי חורבנו, כך גם בפנימיות הדעת שלנו אין אנו יכולים להרחיק את המקדש מליבנו גם כאשר בפועל אין לנו ביטוי לפעילותו. 

והנקודה השלישית, שאיננה חדשה כלל בתורה, היא נקודת השמירה מעבודה זרה.  דווקא הכניסה לארץ וכיבושו הביא איתו אפשרות גדולה של התחברות למהלכים רוחניים זרים.  והתורה מאירה את ההכרה הזו עוד לפני כניסתינו. כי למרות שארץ ישראל עצמה היא מזוהה רוחנית ביותר עם הקירבה לה', הביתיות של אמונה זו אפשרה לנו להיפתח עד כדי פגם של עבודה זרה.  במקומות שהשטף הרוחני כולו שטף אותנו כנגד התורה והאמונה הפשוטה בנינו ערים בצורות בליבנו נגד הכפירה וההשפעות הזרות.  אך בכל פעם שאנו מרגישים בטוחים נראה שיש משיכה מחוץ לגבולות האמת, אל דמיונות הפסלים והמסכות. ובין אם הדבר מתבטא בפועל כעבודה זרה ממש, כמו הימים שעברו, ובין אם העבודה הזרה היא כמו היום, מוחבאת ומוסתרת,  העבודה היא תמידית – לקחת את כוח ארץ ישראל ולהפוך את דרכנו לבהירה וזכה.   

שלושה נקודות פשוטות אלה הם הם היסוד של חיינו בארץ ישראל, וחיינו בעולם.  ומי ששומע את הפרשה, במיוחד בימים טרופים אלה, צריך בפשטות להפנים את הנקודות ולראות, כפי קריאת הפרשה, את האמת נכוחה.  ובזכות התורה, והארתה נזכה לחיים אמיתיים פשוטים ואמיתיים, בארצנו הקדושה והיפה.

שבת שלום

 רז