אלה הדברים – דברים של צדיק

ב"ה

אלה הדברים אשר דיבר משה.  'לא איש דברים' הפך איש דברים.  וכמה כיסופים וגעגועים יש בנו לא רק לדברים עצמם, אלה לאדם שיוכל באמת לדבר דיבורים.  אדם שדיבורו יהיה תורה ממש, לתוכחה שתוכיח לנו שבאמת יש כבוד לישראל, על אף כל נפילותיו ותיקוניו הרבים.  תוכחה שתכניס בנו רצון לתקן, בלי האשמה אלא רק הארה אמיתית של השאיפות הפנימיות שלנו, של העולם. 

ובאמת נראה שהרבה זמן חסרים לנו דברים, דיבורים כנים אמיתיים שיחצבו את הנשמה.  דיבורים שיעברו מן הלב אל הלב, ויעקפו את כל מחסומי המסכים החיצוניים.  דיבורים שיהיו מלאי אהבה גם כאשר הם נוקבים ותקיפים.  כי הדיבור בטבעו הוא מצמצם.  הוא לוקח את המימדים הפנימיים – את החוויות, את הרגשות, את המחשבות – ויוצק אותם לתוך מילים הנקראות תיבות, קופסאות סגורות שמצרות על התוכן הפנימי.  לחוות דיבור כתנועה מן הפנים אל הפנים, "תהום אל תהום קורא", שמסביב המלים יהיו כמו אש לבנה מקיפה, הוא דבר יקר ונדיר.  ואצל משה רבינו נוסף מימד נוסף לדיבור – 'הואיל משה באר את התורה'.  מילותיו לא רק שלא צמצמו, הן פתחו שער לבינה עילאה, לדעת אין-סופית. 

ובשבילנו לגעת בנקודה זו מצריך דווקא שקט, דווקא ניגון, משהו מעבר למילים ודיבורים.  השכינה ש'דיברה מגרונו' של משה אין אנו חווים אותה אלא כאשר אנו מתעלים מעל למילים, מעל לצמצומי המשמעות שאיננו יודעים באמת לבטא.  עד כדי כך השפלנו, שלרוב נדמה שחיבור בין אנשים לא יוכל לקרות דרך מלים; הן רק פוגעות ומפרידות.  את החיבורים נצטרך לעשות קודם כל בשפות העילאיות של מוזיקה ושתיקה.  כי מה שמחבר בין אנשים, כמו שנאמר בפירוש בעולם הזוגיות, היא השכינה שביניהם.  ורק דיבורים שיש בהם בחינת שכינה יוכלו באמת לחבר לבבות ורצונות. 

ואולי מפאת זה אנו קוראים את הפרשה הזו עתה, רגע לפני ציון החורבן הגדול, שבחלקו נגרם עקב חוסר החיבור במלים שלנו.  רוצים אנו לקבל הארה, השראה, תפילה מאותו איש דברים, דברים שאינם נחרבות לעולם.  דיבורים שיכלו להוכיח בלי להשפיל, לרומם אותנו בגלל שראינו אדם מגלה את כוחו ממקום של חסרון.  'לא אוכל אנכי לבדי ', אמר, ובתוך כך נשא אותנו על כתפיו.  מלא טעויות היה משה רבינו, מלא מקומות שה' הקפיד עליו כחוט השערה, ובכל זאת – ואולי בגלל זאת – נהפך לרבינו הגדול. 

ואני אמנם איני איש דברים, וכל מילותיי אינן רק חסרות אלא באמת עדיין לא פוגעות במטרה ומתוך כך פוגעות באחרים, אך זכיתי לקבל מספר דברים, התורה של אדם שהיה איש אלוקים ממש.  וכמו שהוא אמר 'איכה', גם אני אוכל לומר 'איכה', וכך דרך הכאב של החסרון, דרך האנחה הגדולה, מוצא אני מסלול להתחבר אליו ואל דיבוריו הקדושים.

 ואשא אני תפילה קצרה – שבעת שהמקום חרב עדיין, שהגענו לארץ ישראל אך עדיין היא איננה מלאה, וכאשר הזמן גם השנה וגם בלוח השנה מבשר קושי וכאב, וכך נפגעו שני המימדים האלה, אתפלל שקומת האדם, הנפש שממנה יוצאות הדיבורים לא תיפגע, ועדיין יימצאו לנו אנשי דיבור, צדיקים ששפתיהם כשפתי מלאכים, ותוכחתם תשקנו כמים על נפש עיפה, ונזכה לתקן גם אנחנו דיבורינו, שמילותינו יעלו ולא יורידו, להוסיף אור וריח טוב עם ישראל עד 'כי יבוא שילה – עד שיחזור אלינו משה משיח ויגאל לנו את כל דיבורינו.

שבת שלום

 בשורות טובות

רז